חומר משנה התודעה החזק ביותר שפגשתי, עד היום.
החומר משנה התודעה החזק ביותר שפגשתי, עד היום, זו המציאות.
כל פעם שהסכמתי להישיר מבט אל מציאות חיי, בצורה נקיה כפי שהיא, ולהתבונן בחלק שלי ביצירת המציאות השתנתה נקודת המבט שלי, התודעה וגם המציאות.
הפעם הראשונה שזה קרה לי בבירור היה שהבטתי על ערימת בגדים ענקית ששכנה בחדר השינה שלי על הרצפה, ונדמה שהיא שם מאז ומעולם. ערימה שלא משנה מה עשיתי היא תמיד שם, חזקה ממני, עקשנית ואינה מרפה מתפקידה.
באותו יום, לראשונה העזתי לשאול את עצמי, ללא שיפוט, איך היא הגיע לכאן? מה יצר אותה ומה משמר אותה?
מכיוון שבאותה תקופה עדיין לא הייתי מיומן, ראיתי רק את נקודת הסיום של התהליך. העובדה שהארון הבגדים שלי ככ מבולגן, שלא מתאפשר בכלל לכביסה נקיה להיכנס לארון ולכן הכביסה מסיימת את מסלולה על הרצפה.
אך למעשה ההבנה הזו הייתה רק התחלה של נקודת מבט חדשה על החיים….כזו שיודעת להסתכל על תנועה.
באותו רגע מול הערמה נגלה מול עיני תהליך רב שלבי שמתחיל בכביסה מלוכלכת ומסתיים בכביסה נקיה ומקופלת בארון (או מפוזרת על הרצפה). בין ההתחלה והסוף של התהליך שמתי לב שיש כמה וכמה שלבים ובניהם תהליכי קבלת החלטות פנימיים המקרבים או מרחיקים אותי מהמציאות בה אני חפץ, תהליך שלם שעד אותו רגע היה עבורי נסתר ואוטומטי לחלוטין.
בום!
ראיתי מה נדרש. ראיתי מה חסר. ראיתי ממה אני נמנע, ראית בושה, ראיתי שאני לא יודע בכלל לקפל כביסה!!! תגידו איך לומדים בביה”ס היסטוריה לפני קיפול כביסה?!
היתה זו חוויה מעצימה עבורי לראות, בדיוק, את הבחירות שלי שמרחיקות או מקרבות אותי למציאות בה אני רוצה לחיות.
פתאום נהייתי האדון. הכל היה ברור. איך יש פה ערימת כביסה, מה אני באמת רוצה, ומה נדרש להגיע לשם.
באותו רגע הופיע בחירה, להישאר בנתיב הידוע, או לנוע אחרת ומתוך כך תיווצר מציאות חדשה.
חוויה מחשמלת של עוצמה, סיפוק ושמחה.
מסכים לתנועה חדשה?
מסכים!
ובאמת תוך פחות משבוע, ללא מאמץ, נעלמה ערימת הכביסה…
זה הרגע בו גיליתי את מה שאני מכנה היום “תנועה” – הדרך בה אני נע בעולם אשר יוצרת תוצאה שאנו מכנים “מציאות” שבה מקופל שורש מצא, ומציאה (יעני אוצר), או בקיצור מצא-אות, מורה נבוכים לחיים.
עם השנים גיליתי שברגע שמישהו רואה את התנועה שלו, ללא שיפוט, והסכמה שככה היא
כרגע, מיד מקבל שקט, פשטות, יופי, סדר, סימני דרך ברורים ובחירה איך לנוע בצורה
שתיטיב איתו.
הוא חוזר להיות המוביל של מציאות חייו.
הבחירה שוב בידיו.
שאנו מסכימים להסתכל על התנועה החיים הופכים פשוטים. מאוד.
כי יש רק מציאות
ובמציאות אין מקום לסרטים ולדרמות.
או כמו שנחמן אמר “אין יאוש בעולם כלל”
כמובן שלא הכל אור, קשתות בענן וחדי קרן
יש מלא תנועות ודפוסים שצריכים להגדיר מחדש.
יש אימונים, מיומניות לרכוש, לפגוש דברים שלא תמיד נעים לראות…
או בקיצור גדילה.
האם הייתם רוצים להפוך לאדונים של מציאות חייכם?
האם אתם מוכנים להשקיע את מה שנדרש?
האם אתם רוצים להמשיך לגדול?
באמת?
יאללה
תודה לך מציאות נפלאה.
